<h1>כל בו סימן י"ט</h1>
<h2>דף כט:</h2>
יש מקומות שנהגו לומר י"ג מדות וודוי אחר והוא רחום ויש מקומות שאומר הכל קודם והוא רחום ויש מקומו' שאין אומר כלל והכל לפי המנהג. ואחר כן נופל שליח צבור על פניו ושוכב על צדו השמאלית זכר לתמיד שנשחט ששוכב על צדו השמאלי כמו שכתבתי למעלה ויש נותנין טעם למה צריך להיות מוטה על צדו השמאל כדי שיעמוד דרך חרו' כי בנפילת אפים מוחלין לו כל עונותיו שהוא מתודה ונופל על פניו כמו שעשה משה רבינו ע"ה דכתיב ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה זאת ישיבה. ואנכי עמדתי בהר זו עמידה. ואתנפל לפני ה' זו נפילת אפים כך עשינו אנחנו כל אלה. ואומר החזן ה' אלהי ישראל ואחת מהתחנות המפוייטות ואחר התחנ' אומר ואנחנו לא נדע וכו' כלו' אחר שהתפללנו בכל מיני תפלה כמו שכתוב לא נדע מה נעש' עוד רק עליך עינינו. ואחר כך פותח ואומר אל ארך אפים ואומר תחלה והושיענו והשני והצילנו. והטעם כי בתחלה מבקשים על הגאולה מהגלות והיא הישועה השלמה ואחר כך מבקשים רחמים כי גם תוך זמן היותנו בגלות יצילנו מכל רע ומצרות האויבים וגזרותם.
